אלקרינאוי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התביעה בפני הוגשה על רקע מחלוקת בין שמאי התובע לשמאי הנתבעת בהתייחס לנזק ברכב התובע שבו הסכימה הנתבעת לשאת בגין תאונה מיום 26/9/11 בה היה מעורב המבוטח שלה. על פי כתב התביעה רכב המבוטח על ידי הנתבעת נסע אחורה ופגעה בחזית של רכב התובע, רכב מסוג מרצדס משנת 2006 מס' רישוי 52-108-14 מדגם E CLASS 211.

התובע הגיש לנתבעת שמאות של שמאי הרכב אלי טולדנו. הנתבעת חלקה על רכיב ירידת ערך בהעדר עמידה בתנאי הסף של דו"ח ועדת ששון, על גובה שכר המומחה בטענה כי המפקח על הביטוח קבע עמדה בסוגיה זו שאף הגיעה לבג"ץ, בטענה כי השכר מופרז, על הוספת מע"מ לחיוב, לאור שהתובע הוא סוכן ביטוח עצמאי וכן לרכיבים מסוימים בדו"ח.

בהתייחס לרכיב ירידת הערך נטען כי שמאי התובע לא נתן משקל לגיל הרכב, ולהיסטוריה של הרכב. בהערכת ערך הרכב לקח השמאי בחשבון את ערכו הבסיסי, משפיעי בעלות קודמת – 5 בעלים קודמים, קילומטרז', וציין גם כי כל הבעלים הקודמים היו פרטיים. השמאי קבע את שווי הרכב לפי גילו אך לטענת הנתבעת מעבר לגיל מסוים אין משקל לירידת ערך. שמאי חברת הביטוח לא התייחס בחוות הדעת שהוגשה למרכיב ירידת הערך ואין בפני חוות דעת מטעמה כי אין ירידת ערך לרכב משנת 2006. מאידך גיסא, הערכת שווי הרכב לצורך רכיב ירידת ערך מושפע משמעותית מההיסטוריה של הרכב, ואין לשום ערך רכב ללא תאונות לפי אותו שווי כמו רכב עם היסטוריה תאונתית. חסר זה הוא משמעותי ועל כן אני דוחה את התביעה לפיצוי על ירידת ערך בגין התיקון.

מחלוקת נוספת שנפלה בין השמאים מתייחסת לרכיבים מוגדרים. שמאי הנתבעת, יעקב אורן קיבל את חוות הדעת של השמאי אלי טולדנו בהקשר לשווי הנזקים והתיקונים כסכום סופי, לפני מע"מ של 7,576.13 ₪ והוא הפחית מסכום זה את הרכיבים במחלוקת הבאים:

כיסוי חיצוני מגן קדמי, סורג קדמי, פנס ראשי קדמי , פס קישוט פינה שמאלית מגן קדמי. לגבי כל הרכיבי למעט הפנס הקדמי, אושר סכום אחר שהוא ערך תיקון . לגבי הפנס נטען כי "לא נוכחנו בהנזקותו.". שווי רכיב הפנס הוא 1,384 ₪. בדיון הוסבר על ידי השמאי כי מה שנפגע הוא תפס ולא כל הפנס כעולה מצילומים שהוגשו בדיון בצבע.

בדיון נחקרו השמאים על חוות הדעת שלהם.

השמאי אלי טולדנו העיד כי העריך את שווי התיקון לפני תיקון הרכב. הוא הוסיף כי מלכתחילה שם חלק מהרכיבים שהוא קבע לא תואמים לרכב התובע ועל כן הוא התבקש לשנות ולהעלות את הסכומים לפי מחירים של הספק (עמ' 1 – 2 לפרוטוקול). הוא אישר כי לא ראה את הרכב לאחר התיקון. הוא הוסיף כי אם החלקים רק תוקנו יש פגיעה בערך הרכב (עמ' 2 לפרוטוקול).

בהתייחס לפנס הקדמי העיד השמאי אלי טולדנו כי ראה את הנזק. חוות דעתו הוגשה ללא צילומים של הרכב ולדבריו התובע אמר לו שתיקן את הפנס (עמ' 2 לפרוטוקול). התובע לא הגיש אסמכתא לתיקון. כנגד, השמאי יעקב אורן ראה רק את התוצאה ולא את המצב לפני התיקון (עמ' 3 לפרוטוקול). השמאי הסכים כי פס הקישוט בצילומים של הרכב שנעשו אחרי התיקון הוא חסר.

בהתייחס לרכיבים שאושרו אך רק בערך תיקון, ולא החלפה – התובע זכאי לפיצוי המעמיד את המצב כפי שהיה לפני התאונה. העובדה שהסתפק רק בתיקון ולא בהחלפה אינה משליכה על הפיצוי לו הוא זכאי. בהעדר טענה כי ניתן היה להשיג את החלק שקבע השמאי טולדנו בעלות יותר נמוכה בשים לב לכך כי אין מדובר ברכב חדש, לא מצאתי כי היה מקום לפצות את התובע רק בערך של תיקון.

לגבי הפנס – המחלוקת היא עובדתית האם הפנס נפגע או התפס. בסוגיה זו אביע תמיהה כפולה לחסר הן של צילומים של הרכב לפני התיקון, והן להעדר אסמכתא לתיקון הפנס על אף שהצילומים של השמאי יעקב אורן מעידים כי הפנס שלם. כלומר שאם הוא נפגע הוא תוקן. התמיהה אינה רק על אופן הגשת חוות הדעת של אלי טולדנו אלא גם לנוכח העובדה כי התובע הוא סוכן ביטוח וחזקה כי הוא היה ער לצורך להמציא הן חוות דעת עם צילומים והן אסמכתא לרכישת פנס חלופי. בנסיבות אלה התובע לא הרים את נטל השכנוע לגבי הרכיב של פנס ראשי שמאלי בסך של 1,384.87 ₪.

הנתבעת ניכתה לתובע סך של 3,215.89 ₪ על הרכיבים במחלוקת. מתוך סכום זה יש להפחית את ערך הפנס. לגבי הסכומים שנקבע השמאי אלי טולדנו לגבי יתר הרכיבים השמאי יעקב אורן אישר אותם חלקים והסכום שנקוב להפחתה הוא ההפרש בין ערך תיקון לשווי החלפה . לפיכך אני מקבלת את התביעה בהתייחס לסך של 1,831.02 ₪ לפני מע"מ נכון למועד השמאות של אלי טולדנו.

בהתייחס למחלוקת מושא שכר השמאי –

שלא מטעמי הנתבעת אני מקטינה את השכר לסך של 500 ₪ בתוספת מע"מ לנוכח העובדה כי גם אם התובע הגיש לבית המשפט חלק מחוות הדעת היה על השמאי לדאוג לכך שבדיון יהיו בפני צילומים בצבע של הרכב לפני התיקון וההצעות שקיבל מהספקים לגבי החלקים לתיקון שאמורים היו להיות חלק מחוות דעתו.

עיקר המחלוקת בתיק מבחינת סכומים סבבה סביב אופן הגשת חוות הדעת של השמאי מטעם התובע כמפורט לעיל.

על כן הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,831.02 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8/7/11 ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן את שכרו של השמאי לפי ההנחיה לעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8/7/11 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לנוכח סימני השאלה לגבי הפנס, והדרישה למע"מ ללא אסמכתא לכך, איני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את אגרת בית המשפט.

לנוכח התוצאה כל צד יישא בעלות יום העבודה של השמאי מטעמו.

המזכירות תסרוק את צילומי הרכב בצבע שהוגשו באולם. הם מסומנים נ/1.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע